<h1>חשק שלמה על פירוש הראב"ד</h1>
<h2>דף פא מג</h2>
בין משם אחד בין משני שמות בין מאשה אחת בין משתי נשים. כיצד משם א' בין משני שמות בין לידה ולידה זיבה וזיבה משם אחד משני שמות לידה וזיבה כיצד משתי נשים על זו לידה ועל זו לידה על זו זיבה ועל זו זיבה משם אחד כיצד משני שמות על זו לידה ועל זו זיבה. פי' בין משם אחד בין משני שמות לאשה אחת בין משם אחד בין משני שמות לשתי נשים כך דינו כמו שאמרנו ואע"פ ששנינו בכריתות האשה שיש עליה חמש לידות ודאות חמש זיבות ודאות מביאה קרבן אחת ואוכלת בזבחים אלמא קן אחת עולה לכמה זיבות וכיון דהכי הוא יכולה היא לשנות קינה מלידה ללידה אפ"ה לענין עירוב קן בקןא) (ספקן) [שהקן] שני לשני שמות או ב' נשים לפי שהקן כשהפרישה אותה לחובתה מיד פרידה אחת נקבעה לחטאת ופרידה אחת לעולה וכשתמשך אחת מהן לחטאת מיד השנית נקבעת לעולה ואם יקריבנה חטאת תפסל הלכך כשיתערבו קן בקן אין הכהן יכול לעשות אלא קן הראשונה בלבד והקן השנית אינה ראויה לא לחטאת ולא לעולה שאם יבא להקריב חטאת נאמרב) עולה זו היא בת זוגה של חטאת הראשונ' ופרשה עמה בקן א' וכיון שקרבה אחת מהן חטאת תחילה השניה מיד נקבעת לעולה ואם יעשנה חטאת פסולה והני מילי כשהפרישן תחלה כל קן וקן בפני עצמו ואמרה זו הקן לחובתי אבל אם הביאה ארבעה פרידין ובעירוב ואמרה אלו לשתי חובות שעלי יקריב הכהן כל שתים מהן שירצה לחטאות ושתים האחרות לעולות שכשימשכו אלו לחטאות יוקבעו השניות לעולות. [פירוש הראב"ד]. א)0צ"ל שב' הקנים הן של שני שמות או של שתי נשים. ב)0נראה דצ"ל נאמר דשמא זו היא וכו'.
<h2>דף פב מג</h2>
פרח וחזר. פעם שניה מן הראשונה לשניה ומן השניה לשלישית וכן כולן וחזר. פוסל א' בהליכתו וא' בחזרתו השלישית והד' אין להם כלום החמישית יש לה אחת הששית יש לה שתים השביעית יש לה חמש. פרח וחזר. פעם שלישית. חוזר ופוסל א' בהליכתו ואחד בחזרתו החמישית והששית אין להם כלום הז' יש לה ד' ויש אומרים הז' לא הפסידה כלום. פי' כמו שאמרנו שבפרחה וחזרה ראשונה הפסידה שתי קנין משום ספק שתי פרידין נכריות כך בכל פריחה וחזרה שתפסיד שתי קינין משום ספק שתי פרידות נכריות הרי לג' פריחות וחזרות שיש בהן ספק שש פרידין נכריות הפסידו שש קינין שש חטאות ושש עולות. ומה שאמרנו השלישית יש לה אחת הד' שתים וה' שלש יש בו שני פנים א' בנמלך ואחד בשאינו נמלך שאם לא נמלך הכהן והקריבן לשלישית עלתה א' ולרביעית שתים ולה' ג' וכו' אבל בנמלך נאמר לו אם בא להקריב של שלישית תחלה יקריב לה הכל ולא עלתה לה אלא קן אחד ואם בא להקריב של ד' תחלה יקריב לה הכל ולא עלתה לה אלא שתים וכן לכל א' מהן שיבא להקריב קרבנותיה תחלה אבל אחר שהקריב לאחת תחלה אם בא להקריב לשניה ובא לימלך נאמר לו לא תקריב אלא כפי מה שראוי לה. זה צ"ע והיאך יכול להקריב אפי' אחד דאם ראשון מקריבו לעולה נאמר שמא בן זוגו של זה קרבה לאחרת לעולה וממילא נקבע זה לחטאת ועכשיו נפרש שאם הקריב לשלישית ולחמישית ובא להקריב לרביעית נאמר לו לא תקריב לה אלא שתי קינין ואותן לא עלה לה מפני ספק שתי נכריות שמא הן החטאות או שמא הן העולות והשתי קינין אחרות לא יקריב כלל שכיון שהלכו שתי פרידין א' אצל הג' ואחד אצל החמישית ושמא נשארו לשם להקריבום והיא אינה יודעת מה הקריבום עכשיו כשתבא להקריב אלו שתי קינין השניות שלה ויש בהן שתי פרידין משלה וספק שתים נכריות מה תעשה מהן אם תבא לעשותן חטאות נאמר ושמא אותן שלה שהלכו לשם עשו חטאות ואלו השתים שלה שהם בנות זוגן אותן ראויות עוד אלא לעלות ואם בא לעשותן עולות נמי נאמר איפכא שאותן שלה שהלכו אצל שלישית וחמישית נעשו עולות ואלו השתים שהם בנות זוגן אינן ראויות עוד לעולות אלא לחטאות הלכך לא יקריב אותן כלל הרי שהרביעית הפסידה הכל בהקריבה שלישית וחמישית ואם הקריבה הג' לבדה תחלה הד' תקריב ג' חטאות וג' עולות ולא יעלו לה אלא קן אחת בלבד הקן הד' לא תקריבנו כלל מפני שהפרידה שלה שהלכה אצל השלישית והקריבתו והיא אינה יודעת מה היא ואם לא נמלך והקריב הכל עולה שתים קינין וה"ה שאם נתערבה בהן אחת מן המתות בתחלה לא יקריב כלל וימותו כולן ואם עבר והקריב הכל עלו לה כדאמרינן לקמן פ"ג חטאת לזו ועולה לזו עשה כולן למעלה מחצה כשר ומחצה פסול והרי חטאת ועולה שנתערבה בתחלה ימותו ואם לא נמלך והקריב זה מחצה כשר דקסבר האי תנא בעלי חיים אינן נדחין והכי מוקי לה בזבחים פ' כל הזבחים שנתערבו. ויש אומרים השביעית לא הפסידה כלום דודאי ששית צריכה להביא שש קינין ואין לה הפסד אם שביעית תהא נפטרת עמה בתנאי פי' לא הפסידה כלום בפריחה וחזרה שלישית מפני שיכול להשתתף עם הששית ולהתנות ויכולה לפטור את עצמה בג' פרידין מן הג' קינין שלא עלו לה בפרידתה וחזרה שלישית והששית תביא תשע שהרי הפסידה הכל הרי י"ב פרידין ויעשה מהן שש חטאות ושש עולות ויתנו ביניהם ותאמר השביעית אם אותן ג' חטאות שעשיתי שלך היא הרי אי את צריכה אלא ג' חטאות ואלו ג' חטאות יהיו שלי והג' חטאות אחרות והשש עולות יהיו שלך ואם הג' עולות שעשיתי שלך היו הרי אי את צריכה אלא ג' עולות והג' אלו יהיו שלי והשאר הכל שלך. וא"ת שמא אותן הנכריות שנתערבו בשביעית לא היו משל ששית אלא משל חמישית וא"כ היאך יכולה להתנות עמה א"כ הרי הששית אינה צריכה כלום שכיון שלא יצאו משל ששית לשביעית אלא משל חמישית הרי שלא נשאר בששית משל שביעית כלום אלא שעברו לחמישית שאם נשאר בששית כלום א"כ אייתרו להו של ששית ומדלא אייתרו ש"מ עברו לחמישית וא"כ אינה צריכה כלום שהרי אין בה ספק נכריות ואינה צריכה כפרה כלל כ"ש שיכולה ליתן חלקה לזו אלא ודאי אי מספקינן להו הכי מספקינן להו כדאמרן לעיל מ"מ אינה צריכה ע"י תנאי אלא או ג' חטאות ושש עולות או ג' עולות ושש חטאות והז' יעלו לה הג' אחרות נמצא שהז' לא הפסידה בפריחה וחזרה שלישית אבל הששית ודאי הפסידה שבפריחה וחזרה שניה לא היתה צריכה אלא ח' פרידין ועכשיו היא צריכה ט' ולא סגי בתנאי עם החמישית.
ויש לנו לפרש הטעםא) שלישי אומר למה לא אמר בפריחה וחזרה שניה שהשביעית לא הפסידה כלום ע"י שיתוף ותנאי וי"ל כמו שאמרנו למעלה שהמתין עד סוף כל ההפסד ואח"כ אמר התקנה. ועי"ל טעם אחר לפי שכל זמן שיש לששית כלום הרי היא עומדת כנגד השביעית ומונעת אותה מלהקריב תחלה לפי שכשתקריב היא תחלה הפסידה ממנה הרבה והוא כאשר פי' למעלה לתנא שאם יש לששית שתי קנין והז' יש לה חמש והשביעית בשביל ספק שתי פרידין שהקריבה משל ששית הששית אינה יכולה להקריב כי אם ד' קנין ואותן לא עלו לה כלום משום ספק ד' פרידין נכריות שיש בהן שמא החטאות הם או העולות הלכך אינה יכולה להקריב תחלה אלא ע"י פייס ואם יפול הגורל לששית להקריב תחלה נמצאת ה"ז מפסדת שתי קנין שלא תקריב אותן כלל משום ספק שתי פרידין שלה שקרבו בתוך של ששית כמו שפרשנו למעלה ואותן חמש שתקריב לא עלו לה אלא ג' מפני ספק שתי הנכריות שבה הלכך לא נוכל לומר בפריחה וחזרה שניה לא הפסידה שהרי אפי' שהפסידה הרבה אם הקריבה הששית תחלה הואיל ויש בתוכה שתי קנין שאינה יכולה להקריבן כלל ולאותן שתי קנין לא יועיל לה שיתוף כי היאך תוכל להתנות על מה שלא הקריבה והלא אינה יכולה לומר אם הראשונים שלך או שלי שהרי הראשונים לא קרבו כלל אבל בפריחה וחזרה שלישית הואיל ואין לששית כלום ודאי השביעית תקריב בלא מחלוקת ואח"כ תביא ג' פרידין עם הששית ותתנה וכגון זה כופין על מדת סדום שיניחוה להקריב תחלה שאם תקדים הששית ותקריב הרי לא עלו לה כלום מפני ספק ששה פרידין נכריות שבה והפסידה את השביעית מלהקריב שלשה קנין מפני ספק ד' פרידין של שביעית שקרבה בתוך שלה והפסידה את החמישית כמו כן שלשה קנין שאין ראוין להקריבן כלל ועכשיו מה יועילו לה הקדמת קרבנותיה שהרי אינה יכולה להשתתף ולהתנות שאין לה עם מי תתנה אלא עם חמישית ולא עם שביעית שהרי יש לה שש קנים שלא הקריבום כלל ושמא אותן שלה שהלכו אצלן באותן שלא הקריבו הם הלכך ע"כ ודאי צריכה היא להביא שש קנין כבתחלה וזהו טעמן של יש אומרים וברוך חכם הרזים. [פירוש הראב"ד]. א)0אולי צ"ל שבפעם שלישי אמר דהשביעית לא הפסידה כלום ולמה לא אמר כן בפריחה וחזרה שניה וכו'.
<h2>דף פב מה</h2>
האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה [עולתה] ומתה לא יביאו יורשים את חטאתה. שאע"פ שחטאת זו אינה באה לכפרה אלא להכשיר אינה באה לאחר מיתה ואין היורשין מפרישין אותה כלל שאין מפרישין תחלה [לאבוד] ואם הפרישתה מחיים אין מקריבין אותה אבל בעולה פליגי רב ושמואל ור' יוחנן וריש לקיש במס' קדושין דמר סבר והוא שהפרישתה מחיים יביאו יורשין שכבר קדשה מחיים אבל לא הפרישתה מחיים אינן חייבים להביאה אע"פ שירשו נכסיה מ"ט מלוה האמורה בתורה לאו כשטר דמיא ואע"פ שהיתה חייבת בה מחיים לא מיחייבי יורשי נכסים להביאה לאחר מיתתה מפני חובתה שהיתה עליה מחיים דמלוה אמורה בתורה [לאו] כשטר דמיאא). וה"ה דהוה מייתי ליה בזכר כגון זב או מצורע אלא משום דכוליה פרקין מיתני ליה באשה כדפרישית ופרקין דלעיל נמי מיתני ליה באשה כדקתני בין משם א' בין משני שמות ומשם אחד ולידה. [פירוש הראב"ד]. א) נראה דצ"ל ומר סבר דאפי' אם לא הפרישה מחיים מחוייבים יורשים להביא משום דמלוה הכתובה בתורה כמלוה בשטר דמיא.
